מאת עו"ד אילן גולדנברג בתביעות רבות נהוג לדרוש סכומים גבוהים – עשרות ואף מאות אלפי שקלים - בעילה של "עגמת נפש". לעיתים פונים אליי לקוחות ומבקשים כי איגש בשמם תביעה אך ורק בעילה זו. יובהר כי תביעה בעילה שכל כולה "עגמת נפש" לא מומלץ להגיש אלא אך ורק כחלק מתביעה מהותית יותר, המשקפת נזק אותנטי ואמיתי. בתביעה מסוימת בה ייצגתי את הנתבעת דרשה התובעת סך של 50,000 (חמישים אלף !) ₪ בגין "עגמת נפש". טענתי כי יש לדחות מכל וכל דרישה מופרכת ובלתי סבירה זו שאינה נתמכת בכל ראיה ויפים לענין זה הדברים הללו - "באשר לתביעה בסך 9,000 ₪ בגין עוגמת נפש,סבורני כי מדובר בסכום מופרז ואשר אינו עומד ביחס ישר לשאר סכומי התביעה, ולאור המסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את מרבית תביעתו, בוודאי שאין מקום לפסוק לו כל פיצוי בגין עוגמת נפש." בית המשפט אכן דחה את התביעה. בית המשפט העליון כבר קבע כי חייב להיות מיתאם בין הנזק לבין עגמת הנפש והפחית סכום שפסק המחוזי בסך של 15,000 ₪ ל – 5,000 בלבד בקובעו כי הפסיקה חייבת "לעמוד במבחן של סבירות" לענייננו יפים גם דברי בית המשפט שלהלן – " אף לא שוכנעתי כי יש מקום לפסוק לכהן פיצוי בגין רכיב עוגמת הנפש. בין היתר לא הוכחה להנחת דעתי כי לכהן נגרמה "פגיעה של ממש באיכות חייהם מעצם התארכות זמן השיפוצים מעבר למשוער" ובשים לב לכך שבני הזוג כהן בחרו להישאר בביתם במשך כל תקופת השיפוץ. אף לא הוברר כיצד קרה שהבית נותר כמעט באותו המצב כפי שהותיר אותו שנהב בלכתו, (למעט חיבורים למערכות מינימאליות של חשמל ותקשורת "כדי שניתן יהיה לחיות בבית"). הלכה למעשה הושלם השיפוץ בבית רק כעבור ארבעה חודשים לערך (!) הגם שהיה בלתי ראוי למגורים כטענת בני הזוג כהן. כך או כך, הפיצוי הנתבע בגין רכיב נזק זה של עוגמת נפש, נראה לי מופרז ומוגזם." המסקנה היא כי ניתן לתבוע סכומים ניכרים בעילה של "עגמת נפש" אך זאת במקרה בו מדובר בתביעה בה מוכח נזק ממשי ויש מיתאם סביר בין אותו נזק ממשי מוכח לבין הדרישה לפיצוי בעילה של עוגמת נפש. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג  פעילות עסקית ומשפטית באמצעות חברה מבטיחה, בדרך כלל, הפרדה בינה לבין בעלי מניותיה.כלומר, בעלי המניות אינם אחראים באופן אישי לחובות החברה. יחד עם זאת, קיימת דרך שנקראת "הרמת מסך" שבאמצעותה יכול בית המשפט, במקרה המתאים לכך, "להרים אתהמסך" ולהשית את האחריות באופן ישיר על בעלי המניות למרות שהחוב במקורי הינו של חברה בע"מ. בתיק שטופל על ידי משרדנו קיבל בית המשפט השלום בתל אביב לאחרונה תביעה כנגד חברה וכן הורה על הרמת המסך כלפי בעל מניותיה. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי בהתאם לסעיף 6 בחוק החברות, בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן. בסעיף 6 (א) (1) (ב) בחוק החברות מצוין כי אחד המקרים בהם ניתן לייחס חוב של חברה לבעל מניותיה הוא מקום בו השימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה". כך בכלל וכך שבעתיים כאשר מדובר בחברה פרטית ומשפחתית קטנה, אשר ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות. במצב כזה של חברה משפחתית יש נכונות רבה יותר להרים את מסך ההתאגדות, כאשר בעלי המניות, ועיתים בעל מניות יחיד, נתפסים כזהים עם החברה עצמה. עם זאת, הגישה להרמת מסך היא כאל עניין חריג גם בחברות משפחתיות קטנות. היא נשקלת כאשר ברור שנעשה שימוש לרעה באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, אם כדי להונות, אם כדי שלא לפרוע חובות ואם כדי להשיג מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת. בפסק הדין, בין יתר הנימוקים נקבע כי - אי גילוי היות בעל המניות פושט רגל בעת כריתת ההסכם. התברר כי דרור הוכרז כפושט רגל. מצופה היה מבעל המניותשיגלה את מצבו האישי לתובע ויאפשר לו להחליט בעצמו כיצד לנהוג. בנוסף קבע בית המשפט כי לא הוצגה כל ראיה באשר ליכולת החברה לפרוע את החוב לתובע.מצופה היה שטענה שכזו בדבר המשך פעילות החברה ויכולותיה לעמוד בהתחייבויותיה גם תגובה בפירוט ואסמכתאות. כאלו אין ואין מנוס מהמסקנה שהחברה איננה מסוגלת כלל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובע. בית המשפט, בסוקרו את כל מחדלי בעל המניות באי קיום ההתחייבויות על פי ההסכם, קבע כי התברר כי בעל המניות פעל מתוך אדישות להתחייבויות בהסכם ובהעמדת התובעבחשיפה גדולה בהרבה מזו שנקבעה בהסכם לסיכונים הכרוכים ביבוא האופנוע. בסיכומו של דבר, בטרם הינכם מגישים תביעה, מומלץ לבדוק את היתכנות הגשת התביעה כנגד בעלי המניות באופן אישי שכם בכך יש להגדיל את הסיכוי כי פסק הדין ישולם ולא תיוותרו בפני "שוקת שבורה" כלומר – "חברה בע"מ" שאין מאחוריה תוכן כלשהו. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג במקרים רבים, לעיתים בעידוד מתווכים, מתפתים לחתום במועד סגירת העיסקה על"זכרון דברים", לשלם "על החשבון" וזאת להוכחת "רצינות". אך על מנת להבין אתמשמעות הדבר והשלכותיו, לפני שאתם ממהרים לחתום חשוב לדעת מספר עובדות. ראשית, מבחינה משפטית זכרון דברים הינו חוזה לכל דבר וענין, וזאת כאשר הוא כולל התייחסות מפורשת לזהות הנכס, זהות הצדדים, מחיר העיסקה, מועדי תשלום,חלוקת חבויות המס וכיוצא באלה פרטים. זאת אף אף אם חסר פרט כלשהו ניתן להשלימו במקרה בו תוגש תביעה לאכיפת זכרון דברים, ובלבד שברור כי הצדדיםהסכימו.רבים מוסיפים בזכרון הדברים סעיף הקובע כי הסכם מפורט יחתם בקרוב, אולם חשוב לדעת כי בדרך כלל אין בכך כדי לשלול מתוקפו העצמאי של זכרון הדברים.גם מיסוי מקרקעין רואים במועד עריכת זכרון הדברים כמועד הקובע וקיימת חובתדיווח למס שבח על כל זכרון דברים שנחתם, אף אם לאחריו לא יצאה לפועל עיסקה.במקרה זה יש להודיע על ביטול עיסקה למס שבח, כדי להמנע מחבות במס עלעיסקה שבוטלה. את מס השבח ומס הרכישה בגין עיסקת מקרקעין יש לשלם תוך 50 יום מיוםהעיסקה, ומאחר ומבחינת רשויות המס יום העיסקה הוא יום זכרון הדברים, הרי שגם אם רק 30 יום לאחר זכרון הדברים נחתם הסכם מכר, הרי שאת המס יש לשלםבהתיחס למועד חתימת זכרון הדברים המוקדם.מרבית עורכי הדין ואני ביניהם ממליצים שלא לחתום על זכרון דברים ביחס לעיסקאות במקרקעין.  זוהי לרוב העיסקה הגדולה ביותר שהם עושים בחייהם מבחינת המחיר, ומאחר ומדובר בעיסקה מורכבת, שבה התנאים המסחריים מושפעים באופן ניכר וישיר מנתונים רבים שחלקם משפטיים, כגון: האם הנכס משועבד? האם קיימים חובות בגינו? האם הקונה זקוק למשכנתא לרכישתו? מהמועד הפינוי והאם הוא מותנה ברכישת דירה אחרת לשימוש המוכר או במכירת הדירה הקונה? כיצד יובטחו כספי הקונה (הערת אזהרה, נאמנות וכו') ? ופרמטרים רבים הדורשים מומחיות, בדיקה וליבון קודם להסכמה אפילו על ענין המחיר,שלכאורה הוא המרכזי ביותר עבור הצדדים.לדוגמא: אם קיימת תוכנית בניה המגדילה את הזכויות בגין הדירה הנמכרת וקייםהיטל השבחה, והמוכר לא בדק זאת ולא היה מודע לכך במועד עריכת זכרון הדברים,יתכן מאוד כי מהמחיר שחשב המוכר שיקבל, ישאר לו ב"נטו" פחות כסף, מאחר והוא ידרש לשלם את ההיטל. לא נדיר שעיסקה מסויימת אינה יכולה כלל לצאת לפועל. לדוגמא: אם על הדירהרשומה משכנתא של המוכר שאין ביכולתו להסירה או לגרור אותה, אלא רק בסמוך למועד מסירת החזקה לקונה, ואותו קונה מעונין לממן את חלק הארי של מחיר הדירה במשכנתא שיקח בעצמו וזאת כבר מהתשלומים הראשונים, יכול מאוד להיות שמדובר בעיסקה שהקונה לא יכול לבצעה. אם הקונה חתם על זכרון דברים שקובע לוח תשלומים בלתי מותנה באפשרות לקחת משכנתא, הוא יכול למצוא עצמו מפר חוזהמבלי שיש לו סעיף מילוט ראוי, והוא יאלץ לשלם פיצוי בגין הסכמת המוכר לבטל אתהחוזה/ זכרון הדברים.יש להיזהר במיוחד במצבים בהם אחד הצדדים, מציג "במקרה" זכרון דברים מוכן בגיןהנכס הנמכר,  כאשר יש למלא רק את שמות הקונים והמחיר המוסכם. פעמים רבות יתכן וזהו מסמך שהוכן ע"י עורך דין מטעם המוכר, אשר שומר אך ורק על זכויות המוכר ויכול להפיל בפח קונה תמים שרק חשב שהוא חותם על מסמך שהוא מעין "הצהרת כוונות". לסיכום, מומלץ מאוד להמנע ככל האפשר מחתימה על זכרון דברים לדירה, ויש לסכםתחילה בעל פה את התנאים המרכזיים ולהפנות את הכנת ההסכם הכתוב לעורכי הדין של הצדדים תוך זמן קצר. מנסיון, אמנם יתכן ועיסקאות מסויימות יתפספסו לאחר שיבחנו לעומק בשלב שלאחר ההסכמה העקרונית, אך במקרים רבים עדיףלגלות זאת בזמן, מאשר להסתבך בעיסקה מחייבת שאחד הצדדים אינו מעונין לקיימה כי לא נבדקו כראוי כל ההיבטים שלה. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג כאשר פנסיונר נפטר אלמנתו זכאית להמשיך ולקבל פנסיית שאירים בדרך כלל בגובה של 60% מהפנסיה המקורית ששולמה לו בחייו. בתיק שטופל במשרדי פנתה אלמנתו של המבוטח לקרן הפנסיה "מבטחים" אך סורבה.  מבטחים טענו כי האלמנה והמנוח לא התגוררו יחדיו ולמעשה היו פרודים ועל פי תקנון קרן הפנסיה זו עילה שלא לשלם לה פנסיה אלא אם תציג הוכחה כי חויבבתשלום מזונות לפי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת. תביעת האלמנה הוגשה על ידי לבית הדין לעבודה ובה טענה כי בני הזוג מעולם לא התכוונו לפרק את קשר הנישואין ביניהם והמשיכו לנהל חיים משותפים בהיבטים רבים ובעיקר בהיבט הכלכלי. סכום המזונות ששילם המנוח לתובעת מדי חודש היווה את הכנסתה היחידה, ובני הזוג מעולם לא נזקקו למתן פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת לעניין זה, שכן המנוח עמד בהסכם ביניהם וקיים אותו ברצון ולא בכפייה. האלמנה טענה כי סעדה את המנוח במהלך אשפוזיו בבתי חולים מסיבות בריאותיות שונות, לרבות במהלך אישפוזו האחרון בטרם פטירתו. כמו כן נטען כי הדרישה להצגת פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת לחיוב המנוח בתשלום מזונות הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד שמן הראוי להכריז על בטלותו. התובעת טענה כי המטרה הסוציאלית שביסוד הביטוח הסוציאלי הינה למנוע מחסור ממי שהיה סמוך לשולחנו של מבוטח והיה תלוי בו למחייתו. מבטחים טענה בין היתר כי תקנות הקרן הן חוזה בינה ובין החבר. הנתבעת עמדה בחוזה עם המנוח, ובהיעדר שאירים כהגדרתם בתקנות מוצו זכויותיו של המנוח. בית הדין קיבל את התביעה במקרה הנדון, מדובר במשפחה אשר המנוח היה המפרנס היחיד שלה. התובעת מעולם לא עבדה, ועל כן לאחר שבני הזוג החליטו לחיות בנפרד, המשיך המנוח לכלכל את התובעת ולספק את צרכיה ומזונותיה. מעיון בדפי חשבון הבנק של התובעת נראה כי המנוח אכן שילם לתובעת סך של כ- 2,500 ₪ מדי חודש במהלך השנים בהם חיו בנפרד, וכי הסך הנ"ל היווה את מקור הכנסתה היחיד. לאור העובדה כי התובעת הוכיחה טענתה כי החלממועד פרידתה מהמנוח שילם לה הנ"ל מדי חודש דמי מזונות, אשר היוו את מקור הכנסתה היחיד, הרי ששלילת זכאותה של התובעת לפנסיית שאירים רק בשל העובדה כי בני הזוג היו במערכת יחסים טובה ולא נזקקו להתערבות של ערכאה משפטית לפסיקת מזונות - ולכן לקבוע כי לא ניתן פסק דין המחייב את המנוח בתשלום מזונות ובכך למנוע מהתובעת כל מקור הכנסה, אינה תוצאה צודקת. בית הדין קבע כי המקרה הנ"ל הינו ללא עוררין, מקרה קצה, אשר מתקיימות בו נסיבות חריגות המצדיקות הענקת זכאות לפנסיית שאירים לתובעת. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג דירה היא קודם כל נכס מוחשי, הכולל קירות, חלוקה לחדרים, פרטי גימור שונים וכו'.אולם, יחד עם הדירה ישנן זכויות משפטיות אשר מהוות למעשה את הבסיס המשפטי - מסחרי לנכס הנרכש. מטבע הדברים, הזכויות המשפטיות הינן בלתי מוחשיות,נסתרות ודורשות ידע בסיסי כדי לבחון אותן, אולם אסור לדלג על שלב בדיקת הזכויות המשפטיות, מאחר והן חשובות לא פחות מהמבנה עצמו. במדינת ישראל ישנם סוגים שונים של זכויות. הזכות המלאה והטובה ביותר היא זכות בעלות פרטית הרשומה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). אדם שרוכש דירה הרשומה בבעלות פרטית בטאבו, רוכש זכות פשוטה וברורה, כאשר היתרון הגדול ביותר בכך הינו הגמישות לעשות בזכות כל דבר, מבלי לקבל הסכמות או "טובות" מצד שלישי כלשהו. כיצד בודקים את הזכויות ביחס לדירה הרשומה בטאבו? פשוט מאוד, מוצאים נסח רישום מלשכת הטאבו באזור בו מצויה הדירה. בנסח ניתן לראות באופן פשוט אתמצב הזכות, מי בעלי הזכות, האם הדירה משועבדת, אילו הערות או עיקולים רשומים עליה וכיוצא באלה אינדיקציות ביחס לטיב הזכות.השלמת הליך הרישום של דירה מתבצע כאשר הבנין בו מצויה הדירה נרשם כבית משותף, וכל אחת מהדירות בבית המשותף מקבלת מספר חלקת משנה נפרד, אשרמוצמד ונרשם על שם בעל הזכות. כאשר הזכויות רשומות עדין במושע על מגרש מומלץ מאוד לפעול לרישום בית משותף, דבר המקל על היכולת לבצע עסקאות ביחס לדירה. מרבית הקרקעות בישראל רשומות על שם מינהל מקרקעי ישראל, ולכן מרבית הדירות אינן בבעלות פרטית של רוכשיהן, אלא הבעלות היא של המינהל ורוכש הדירה מקבל זכויות חכירה. משמעות הדבר, היא כי בעל הדירה מתגורר בה למעשה, כשוכר (חוכר) של מינהל מקרקעי ישראל, תמורת דמי חכירה שנקבעים בהסכם וכפוף לתנאים הקבועים בהסכמים הסטנדרטיים של המניהל. בעל זכות החכירה צריך לבקש את הסכמת המינהל לפעולות מסוימות שהוא מבקש לעשות ביחס לנכס, כגון תוספת בניה, שעבוד או מכירה, כאשר בחלק מהמקרים ידרש לשלם למינהל "מס" או אגרה בגין הפעולה, כגון תשלום דמי היתר או דמי הסכמה או הגדלת דמי חכירה. בנוסף, יסבול רוכש זכות החכירה מהמינהל מהפרוצדורה הסבוכה והבלתי יעילה של מנגנוני המינהל. כיום, רוכש דירה בבית משותף שזכויותיה מהוונות, נמצא במצב דומה לזה של בעל זכות בעלות פרטית. בדיקת זכויות ביחס לחכירות מהוונות בבניינים הרשומים בטאבו, ניתן לבצע באמצעות הוצאת נסח רישום והרישום משקף את הזכויות באופן דומה לדירות בבעלות פרטית. אולם, קיימים מתחמים ובנינים רבים, שטרם נרשמו מסיבות שונות בטאבו, וביחס אליהם יש להוציא מסמך המכונה "אישור זכויות" ממינהל מקרקעי ישראל, אשר דומה במהותו לנסח רישום. קבוצה גדולה נוספת של דירות, הינן דירות על קרקע של המינהל אשר נבנו ע"י חברות משכנות ורישום הזכויות ביחס אליהן מתבצע במשרדי החברות המשכנות או עורכי דינם. במצב זה יש לדרוש גם אישור זכויות ממינהל מקרקעי ישראל, וגם אישור זכויות מהחברה המשכנת. סיכומו של דבר, חשוב לבדוק מראש את הזכויות הנרכשות, תוך קבלת יעוץ מבעל מקצוע מתאים, ולודא כי בסוף תהליך רכישת הדירה, הזכויות ירשמו על שמכם באופן ראוי. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג בית המשפט השלום בחיפה דחה על הסף תביעה על סך 300 אלף שקל שתבע ראש עירייה אתראש האופוזיציה, שיוצג על ידי משרדנו, על שתי התבטאויות.בפעם הראשונה לאחר שרבה של העיר דיבר בגנות הסכמי השלום על הפלסטינאים דרש האופוזיציונר מראש העיר לגנות את הדברים. משהאחרון סרב אמר פרידמן בין היתר כי "ראש העיר מתנהג בדיוק כמו העם הגרמני במלחמת העולם השניה" השופט קיבל את טענת משרדנו כיהמשפט נמחק מההודעה וגם מבחינת משמעותו של המשפט על רקע ההקשר איננו מהווה לשון הרע. בית המשפט אף קבע כי "בהיות התובע והנתבע יריבים פוליטיים אך טבעי הדבר כי יהיו ביניהם מתחים וחילוקי דעות. לכל צד מבעלי הדין הזכות להיאבק באמצעים כשרים על דעתו ועמדתו אף כי לרשות התובע, בהיותו ראש מועצה וקואליציה, עומדים יותר כלים ואמצעים מאשר לנתבע הנמנה על שורות המיעוט. בנסיבות העניין, אין לאמץ עמדת התובע אשר משמעותה העדפת הזכות לשמו הטוב, אף בהיותו בעל תפקיד ציבורי, על פני זכות חופש הביטוישל הנתבע, הואיל והדבר יפגע קשות במרקם החיים הדמוקרטי ויגרום נסיגה חמורה ובלתי מוצדקת של זכות חופש הביטוי מפני הזכות לשם הטוב." בפעם השניה ביקש האופוזיציונר להעלות הצעה לסדר במועצת העיר בנושא מלגות לסטודנטים ומכירת בית קולנוע בעיר. הצעתו לא נשמעה ואז כינה את ראש העיר עבריין, ההתבטאות גםפורסמה בהבלטה מקומון. השופט קיבל גם הפעם את טענת משרדנו וקבע כי הכינוי "עבריין" הושמע בהקשר לדרך בה נהג ראש העיריה בהצעתו של חבר המועצה ולנתבע עומדת ההגנההקבועה בסעיף 14 לחוק לשון הרע – הגנת אמת דיברתי. עוד הוסיף השופט כי "התובע עצמו אינו בורר מילותיו בהתייחסו לנתבע וחברי מועצהאחרים,..... כך לדוגמא, התובע צוטט כמי שכינה חבר מועצה אחר ''אתה מטומטם, מפגר ודביל''וכן אמר לנתבע ''לך תתאשפז במחלקה הפסיכיאטרית'' ו- ''מובטל, לך תמצא עבודה''". השופטאף העיר כי התובע לא הוכיח את הנזק אשר נגרם לו, כביכול, בעקבות פרסום ההודעה האישיתאלא העלה בתצהירו טענות כלליות וסתמיות ללא כל אסמכתא או תימוכין. השופט דחה אתהתביעה וחייב את ראש העירייה בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים בתוספת מע"מ. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג שיטות המשפט השונות נוטות להתייחס אל בעלות משותפת כאל מצב זמני ונסבל,ולא כאל מצב רצוי. ולכן במצב של בעלים משותפים מסוכסכים העדיפו להביא את יחסי השיתוף לקיצם, שכן היכולות של בתי המשפט להשכין שלום בין יחסים שנתערערו מוגבלת למדי וכן שיתוף עשוי לעכב את הפיתוח של הנכסים המשותפים,להכביד על מציאת דרכים לשימוש בהם על ידי השותפים, ולסרבל את הביצוע שלעיסקאות בנכסים אלה. בחקיקה בישראל קיימת מדיניות זו, הבאה לידי ביטוי בחוק המקרקעין, סעיף 37 "כל שותף במקרקעין זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף." אם כך , עיקרון העל הראשון הוא, שכל שותף במקרקעין משותפים יכול ורשאי להביא,לרצונו, לפירוק השיתוף. במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקהבעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך שלמכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון. יחד עם זאת יש חריגים לזכות לפירוק השיתוף: העדר תום לב - תביעה לפירוק שיתוף שתוגש שלא בתום לב, מתוך כוונה להציק לבעלים השותפים עשויה להידחות או על יסוד הדוקטרינה של "שימוש לרעה בזכות". יש אף להבחין בין חוסר תום לב,לבין ניצול הזדמנות כלכלית. הסכם להגבלת הזכות לפירוק שיתוף יכול להגביל אתה יכול לפעול כאמור אך לבית המשפט יש סמכות לבטלו. נכסים שאין לפרק בהם שיתוף - בעוד שבד"כ העמדה הרווחת היא כי המצב של בעלות נפרדת עדיף על מצבשל שיתוף, יש נכסים שסביר כי יהיו בבעלות משותפת. לדוגמא: חלקת אדמה המשמשת גישה לשני נכסים סמוכים, קיר משותף המשמש מחיצה שבין שתי חלקותסמוכות, רכוש משותף שבבית משותף. דירת מגורים שבבעלות משותפת של בני זוג ועוד. פירוק השיתוף בנכסים משותפים שכאלה יעמוד בסתירה לתפקיד שהםממלאים ועל - כן מונע החוק את האפשרות לכפות בהם את פירוק השיתוף. בית המשפט הדן בהליך תובענה של פירוק שיתוף – לאחר שהוגשו לו כל הראיות הנוגעותלסוגיות העובדתיות והתכנוניות הנוגעות לנכס המקרקעין, לבעלי הזכויות בו וכן למתגוררים בו– יכול לפסוק כי פירוק השיתוף יתנהל באחד או יותר מההליכים הבאים –פירוק שיתוף בדרך של "חלוקה בעין". פירוק שיתוף בדרך של פרצלציה ו/או פיצול. פירוק שיתוף בדרך של "התמחרות בין הצדדים". פירוק שיתוף בדרך של מכירה לצד ג'. פירוק שיתוף בדרך של רישום כבית משותף. כל דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין. כמובן שאם נקלעתם לסיטואציה דומה כדאי להתייעץ בעורך דין ובשמאי מקרקעין כדי לבחון את דרךהפעולה המיטבית עבורכם. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג כאשר מנהלים תביעה בבית המשפט הנחת היסוד היא כי הנטל על התובע הוא להוכיח הן את העילה והן את הנזק שנגרם לו ואותו הוא תובע מהנתבע. לעיתים אנו מגלים כי למרות שהתובע הצליח להוכיח את עילתו אין הוא עומד במטלה של הוכחת ה"נזק" בצורה מספקת. עקב זאת התפתחו שתי דוקטרינות עיקריות. האחת היא הדוקטרינה שבמסגרת חוקים מסוימים כגון חוקי איסור לשון הרע וזכויות יוצרים, נקבע סכום פיצוי אשר בית המשפט יכול לפסוק אותו גם "ללא הוכחת נזק". דוקטרינה נוספת, והיא נשוא המדור המשפטי, היא זאת המכונה פיצוי על דרך העיקרון של ה"אומדנא דדיינא". למשל במקרים שבהם הנזקים הינם נזקים שבמניעת רווחים, נזקים שבפגיעה במוניטין ובשם הטוב, הכל באופן שקיים קושי להוכחה מדויקת הגם שברור שמדובר בנזקים כלכליים. במקרים כגון אלו קבעה הפסיקה מפורשות מפי השופט ברק כי "מקום שהוכח קיומו של נזק, אין באי האפשרות לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את תביעה הפיצויים" באותו עניין נקבע על ידי כב' הנשיא ח. כהן כי מקום שהתובע הוכיח כי נגרם לו נזק אשר ניתן לאומדן כספי, כי אז יצא ידי חובת הראיה המוטלת עליו: "נראה לי, שאם הוכיח הנפגע, שנגרם לו נזק, הניתן לקביעה בכסף, ולו רק בדרך אומדן בלבד, כי אז יצא ידי חובת הראיה המוטלת עליו לעניין זכאותו, לפי סעיף 10 לחוק התרופות. מטבע הדברים הוא, שנזקים שברווחים נמנעים, למשל, אינם ניתנים לחישובים מדויקים, וממילא שיעור הפסד הרווח אינו ניתן להוכחה מדויקת...אבל משהוכחת, שנגרם לך נזק אשר כזה, רשאי בית המשפט לפסוק לך פיצויים על-פי אומדנא דדיינא, ובלבד ששיעור הפיצויי יואמד לפי מידת הנזק המשוערת. די בהוכחת קיומו של נזק מבלי להוכיח את שיעורו, כדי שבית המשפט יפסוק פיצוי על דרך האומדנה. לא תמיד יכול התובע להביא ראיות ולהוכיח כמה כסף הפסיד בגלל הנזק שנגרם לו על ידי הנתבע, בין ברשלנות ובין בהפרת חובה חקוקה או בכל דרך אחרת, וכאשר אין עוררין על כי הנזק אכן נגרם – אזי גם ללא הוכחת שיעורו המדויק יהיה התובע זכאי לפיצוי כספי. במקרה כזה הפיצוי ייקבע על דרך האומדנה על ידי בית המשפט. הטעם לכך הוא בקושי הקיים במקרים לא מעטים להוכיח את שיעור הנזק, ולא ראוי כי קושי זה יבטל את הזכאות לפיצוי וכי הנתבע שגרם לנשק - יצא נשכר. הקושי יכול להיות אובייקטיבי או סובייקטיבי. קושי אובייקטיבי הוא קושי להוכיח את שיעור הנזק מחמת סוגו של הנזק, אשר לא מאפשר חישוב מדויק. קושי סובייקטיבי הוא קושי של התובע מחמת מגבלה כספית לשכור מומחים שיעריכו את שיעור הנזק או קושי באמצעי הגעה למקום המסוים ממנו ניתן לחשב את שיעור הנזק, או קושי בשל זמן שחלף וגרם להסתרת ראיות. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג מזה שנים לא מעטות תופס לו נושא הגישור מקום של כבוד במסגרת עולם המשפט בישראל.מאמר זה בא לשתף בכמה תובנות שיש לח"מ לאחר קרוב ל - 25 שנים של ניסיון בייצוג בהליכים משפטיים לרבות ייצוג בהליכי גישור. במסגרת הליכים שבהם משרדי מייצג צדדים – בין אם בבתי משפט אזרחיים, בבתי דין לעבודה ובבתי משפט לענייני משפחה – מופנים הצדדים, על פי רוב בתחילת ההליך, לגישור. כך, למשל, בבתי הדין לעבודה נערכים הגישורים בלא עלות בפני "נציגי ציבור" בתוך כותלי בית הדין וזאת במהלך הישיבה המקדמית בתיק. ככל שהצדדים מגיעים לפשרה ניתן לה במקום תוקף של פסק דין. בהעדר פשרה מופנים הצדדים לשופט תורן או רשם אשר מורה על המשך ההליכים בתיק. בבתי משפט לענייני משפחה מופנים הצדדים ל"יחידת הסיוע" שליד בית המשפט לענייני משפחה.ביחידת הסיוע נערכים מפגשי גישור בלא עלות, שבמסגרתם עובדות סוציאליות מנסות לגשר בין הצדדים. זאת, בין אם מדובר בהליכי גירושין ואף בסכסוכים אחרים בתוך המשפחה כגון סכסוכי ירושה וכו'. בתי המשפט האזרחיים האזרחיים אף הם מפנים את הצדדים לגישור. במחוז המרכז ותל אביב הצדדים מחויבים להגיע לפגישת מהו"ת בפני מגשר ויכולים להסכים להמשיך בגישור בפניו. במחוז חיפה, מנגד, טרם הוחל הליך המהו"ת אך בתיקים רבים ממליצים השופטים על הליך גישור בפני מגשר פרטי כמובן בתשלום. עלות הגישור אינה זולה ולכן מקובל להסכים רק במקרה ומדובר בתיק בהיקף לא קטן. מנסיוני, במקרים רבים מצליחים המגשרים להביא את הצדדים להסכם זאת, כאשר כל אחד מהם מבין כי עמידה על מלוא דרישותיו אינה ריאלית ו"מוטב להישאר עם ציפור אחת ביד מאשר עם שתיים על העץ". במקרה שגישור מסתיים בהסכם פשרה המקבל תוקף של פס"ד מוחזרת מלוא אגרת המשפט לתובע והצדדים מותירים בכך בידם את השליטה על גורל התיק. גם כאשר גישור אינו מצליח יש יתרון בקיומו. ראשית, במהלך הגישור נחשפים חוזקות וחולשות התיק מנקודת המבט של כל צד ויש בכך להועיל גם אם התיק ממשיך לבירור. בנוסף, מנסיוני,לעיתים הצדדים עצמם באמצעות באי כוחם ממשיכים במשא ומתן לאחר הגישור והסכמי פשרה מושגים גם זמן רב לאחר סיום הליך הגישור וזאת אף על רקע התמשכות ההליכים בערכאות. בסיכומו של דבר להליכי הגישור יתרונות רבים ומומלץ להגיע אליהם מיוצגים על ידי עו"ד עם ניסיון בתחום לשם השגת התוצאות המיטביות. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג נוטריון הוא עורך דין שהוסמך על ידי משרד המשפטים לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני בית המשפט כתעודה ציבורית לאישור זהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כראיה בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה. על פי סעיף 7 לחוק הנוטריונים מוסמך הנוטריון לבצע את הפעולות הבאות:לאמת חתימה על מסמך;לאשר שהחתום במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך;לאשר נכונות העתק של מסמך;לאשר נכונות תרגום של מסמך;לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;לאשר שאדם פלוני חי;לאשר נכונותה של רשימת מצאי;לערוך העדה של מסמך סחיר;לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידינוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמךאחר;להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנחתם לפני הנישואין.לפי חוק הירושה, יכול נוטריון לאשר עשיית צוואה, הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג להיות חייב בהליכי הוצאה לפועל אינו מצב נעים כלל ועיקר. יחד עם זאת, בתי המשפט קבעו סייגים וכללי משחק המחייבים אף את הנושים – בעלי החוב.בין היתר חייבים הנושים לפעול בתום לב ובאופן זהיר שמא יגרמו נזק שלא לצורך. בהתאם לפסיקה, היקפה של חובת תום הלב,אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. חובת הדיווח מחייבתזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעותה,ובהחלט ניתן לומר כי חובת דיווח חלה גם על קבלת כספים דרך לשכת ההוצאה לפועל, בתיק קשור אחר. ולא אחת נקבע בפסיקה כי אין להעלות על הדעת שזוכה או בא כוחו לא יפעלובהגינות המתחייבת, ולא ידווחו על תשלומים שהתקבלו אצלם, כשהדבר אף שימש יסוד לתביעתפיצויים במקרים מסויימים. בית המשפט בתל אביב קבע בפסק דין בענין בנק לאומי כי "הנה כי כן, חרף חתימתו שלהסכם הפשרה והתחייבותו המפורשת של הנתבע להימנע מנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד התובע, בחרו הנתבעים, בכוונה או ברשלנות, לפנות פעמיים בבקשה להוצאת צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד התובע." בעקבות זאת החייב נחסם בשדה התעופה ולאחר מכן תבע את הבנק. בית המשפט לקח בחשבון את אופן התנהלות הבנק בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל כנגד התובע, שבחלקם היו נגועים בחוסר תום לב ובחלקם האחר הסתירו מידע רלוונטי מראש ההוצאה לפועל. עוד לקח בחשבון את העובדה, כי הבנק לא דווח על תקבולים שונים שהגיעו לידיו, דבר אשר הייתה לוהשפעה על גובה החוב בתיק ההוצאה לפועל, ועל המידע האמיתי לו היה זקוק התובע. כן נלקחה בחשבון העובדה, שבעקבות הוצאת צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד התובע, היה עליו לפנות למכרים וחברים על מנת לגייס את הערובה שנדרשה לביטולו של הצו, ואף לחשוף בפניהם את מצבו העדין והרגיש, שלא לצורך. בית המשפט חייב את הבנק בפיצויים בסכום של למעלה מ – 100,000 ₪ ויש לקוות שלהבא ינהג והבנקים לא בדורסנות אלא ביתר זהירות ובתום לב. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג לעיתים מוצאים עצמם רוכשי דירות נתבעים על ידי משרדי תיווך אך לא בכל מקרה אותה תביעה עומדתבדרישות הדין. על פי סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996 המתנה את זכותו שלמתווך לדמי תיווך מלקוח בהתקיימותם במצטבר של התנאים וביניהם "הוא היה הגורם היעיל שהביאלהתקשרות הצדדים בהסכם מחייב." לשון הסעיף מלמדת כי אין להסתפק בכך שהמתווך היווה גורם מסויים בשלשלת הנסיבתית שהביאהלהגשמת העיסקה אלא להיותו הגורם היעיל למימושה. נטל הראיה בעניין זה מוטל על המתווך.לעיתים משרד התיווך מחתים את הלקוחות על הסכם דרקוני ובו, בין היתר, סעיף שלפיו די בכך שמשרדהתיווך הציג ללקוח את הדירה כדי שיהיה בכך הסכמה לכך ומראש שהוא היה "הגורם היעיל" בעסקה. אך מה תוקפו של אותו הסכם ובפרט במצב שבו לא נקט משרד התיווך בכל פעולה אקטיבית וההתקשרותנוצרה עקב גורמים אחרים, לרבות משרדי תיווך נוספים או גורמים חיצוניים. בהתאם לפסיקת בתי המשפט, הוראות סעיף 14 (3) לחוק המתווכים הינן הוראות קוגנטיות כלומר, כאלושלא ניתן להתנות עליהן בהסכם. בין היתר נקבע כי "החוק נועד להשליט נורמות של הגינות, ולדאוג ביןהיתר כי רק מתווך שתרם בפועל למכירת הדירה יקבל את שכרו. ההנחה המתבקשת לגבי החוק הבאלאזנה היא כי מדובר על חוק קוגנטי. לא ניתן להתנות עליו על ידי חוזה. יוצא אפוא כי תנאי בל יעבור לקבלת שכרו של המתווך הינה כי יהיה הגורם היעיל במכירה. סעיף הבלעדיות אוסר על המוכרת להיעזר במתווכים אחרים, הא ותו לא. דבר זה מתיישב גם עם הנטייה בהלכה הפסוקה לפרש חוזה אחיד לרעת מנסחו והן עם רוח חוק המתווכים, המבקשת למנוע שיעבוד המוכר למתווך בלא הצדקה, ולהבטיח כי רקמתווך שאכן מילא תפקיד יעיל יקבל את שכרו" נושא נוסף שחשוב לשים לב לגביו הינו הוראות תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב),פרטי חובה בהזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין ייכללו לפחות הפרטים הבאים: "שמות,כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח" , כלומר, כאשר, למשל, משרד התיווך הינו חברה בע"מ אך פרטיה אינם מופיעים כנדרש בהזמנה יכול מחדל זה לשלול מהמסמך את תוקפו. זאת אף בנוסף לעובדה שקיימים פסקי דין לא מעטים שבהם נתקבלה הטענה כיחברה אינה רשאית לעסוק בתיווך מקרקעין, ואינה זכאית לגבות דמי תיווך אך יודגש כי נושא זה נמצא במחלוקת וטרם הוכרע בפסיקת בית המשפט העליון. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג  כאשר בונים בית על הר, בעצם קומה א' היא על הקרקע מצד אחד, אך מצד שני היא עומדת על עמודיםבשיפוע על ההר.במקרה שהתגלגל לבית המשפט העליון השכן מקומה א' היה מעוניין לנצל את שטחהעמודים להרחיב את הדירה שלו.השטח הנ"ל לא היה בשימוש של הדיירים, אך מדובר ברכוש משותף משפטית. הוא ביקש מהדיירים את הסכמתם ואלו לא הסכימו בכך. הדיירים פנו לעירייה, והעירייה לאהתערבה.לכן הם פנו לבית משפט והוציאו צו מניעה להתחלת הבנייה. השכן ביקש לבנות לכל אחד מהדיירים מחסנים על מנת לבקש את אישורם ועדיין לא קיבל הסמכה מהדיירים. בית המשפט הוציא צו מניעה זמני, וכן כאשר הוא נגמר, הדיירים לא חידשו אותו. כאשר הדייר מקומה א' שם לב שאין נגדו צומניעה הוא החל לבנות את ההרחבה, בנה את המחסנים, והציב עובדה מוגמרת לשכניו. השכנים פנו לביתהמשפט וביקשו צו הריסה לכל הבנייה (כולל המחסנים). הוא טען כי מדובר בחוסר תום לב, שהשטח לאהיה בשימוש של השכנים בלאו הכי. ביהמ"ש העליון קבע כי עקרון תום הלב וההגינות חולשים על "זכות"התביעה של התובע"עקרון תום-הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלועצמו.עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבותבציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם -אדם". כל השופטים הסכימו כי לביהמ"ש שיקול דעת אם להשיב את המצב לקדמותו בהריסת מה שנבנה על הרכוש המשותף. המלומד פרופ' פרידמן קובע כי במקרה שבו השכנים ידעו ושתקו לנוכח הבנייה חלים דיני "עשיית העושר" וה"הסכמה שבשתיקה / ההשתק". "שתיקה עשויה, במקרים מסוימים, להחשבכבקשה או לפחות כהסכמה לקבלת טובת ההנאה...כך, למשל, יהיה אדם זכאי לסעד, אם הקים מבנהאו הוציא הוצאות לשיפור חלקת קרקע בחושבו שהחלקה שייכת לו, ואילו בעל החלקה ידע על ביצועהעבודות ועל דבר הטעות של המבצע, אך לא העמידו על טעותו"אלו רק חלק מהשיקולים שנדונו בפסיקות בתי המשפט ומכאן שלא כל בניה דינה הריסה ובית המשפט בוחןאת התמונה כולה ומהן הציפיות המוצדקות בחברה שלנו שבה אדם לאדם – אדם. הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.

מאת עו"ד אילן גולדנברג האם שוכר יכול לעזוב לפני תום תקופת השכירות ובאילו תנאים ? סעיף 22 לחוק השכירות קובע, כי:" השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר או להשכירו בשכירות-משנה, אלא בהסכמת המשכיר....". מלשון הסעיף עולה, כי במקרה בו המשכיר סרב לביצוע העסקה מטעמים בלתי סבירים רשאי השוכר להעביר את השכירות בלח הסכמת המשכיר כאמור. על מנת להימנע מחלוקי דעות, מומלץ להוסיף להסכם השכירות סעיף, לפיו לשוכר תהיה רשות להציע למשכיר שוכר חליפי תחתיו.מי אחראי לתשלום מיסי ארנונה לעיריה ? על פי פקודת העיריות, חובה על משכיר דירה לתקופה העולה על שנה, למסור לעירייה הודעה, לפיה הדירה מושכרת. במצב בו, המשכיר מסר הודעה כאמור לעירייה, אזי שעל השוכר לשלם את הארנונה. ואולם, במקרה בו לא נמסרה הודעה לעירייה ע"י המשכיר כאמור, המשכיר יישא בתשלום הארנונה בתקופת השכירות. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה, המשכיר יהיה חייב לשאת בתשלומי הארנונה. על מנת להימנע מאי הבנות, מומלץ לסכם מראש את נושא הארנונה בהסכם השכירות.מי אחראי לתחזוקת הדירה בעזיבה ? סעיף 3 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 קובע, כי:"פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעיסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעיסקאות מאותו סוג". על כן, אם קיימת הוראה בהסכם השכירות, לפיה אין חובה על השוכר לצבוע את הדירה לפני עזיבתו, הרי שהשוכר לא יהא מחויב לצבוע את הדירה. ואולם, במקרה בו הסכם השכירות שותק בעניין זה ועל פי הנוהג בחוזה שכירות, על שוכר דירה לסייד את הדירה המושכרת עובר לפינויה, או אז יהא על השוכר לסייד את הדירה. מי אמור לשאת בדמי תיקון דלת הכניסה שנפרצה ? על פי סעיף 7 לחוק השכירות משכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מהשוכר, לתקן במושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, למעט פגם שהשוכר אחרי לו על פי חוק. ככל שהשוכר פנה למשכיר בדרישה לתיקון הדלת, וזה האחרון לא נאות לתקן את הדלת כאמור תוך זמן סביר, הרי שהינו רשאי לתקן בעצמו את הטעון תיקון ולדרוש מהמשכיר את עלות התיקון. מה משמעות החתמת ערב על חוזה שכירות ? ערבות היא התחייבות של אדם, כלפי אדם שני, הוא הנושה, לכך לגורם שלישי, החייב, יקיים את חיוביו כלפי הנושה, ואם לא יקיים – יוטל החיוב על הערב. רוצה לומר, במידה ולא יעמוד השוכר בהתחייבויותיו כלפי המשכיר על פי הסכם השכירות, הערבים יידרשו לסלק במקומו את חובותיו למשכיר. לסיכום - מומלץ להימנע מלחתום על הסכם שכירות מבלי שהבנתם את המשמעויות וההשלכות שיש לעניינים העולים מתוך ההסכם הנ"ל. במידה ובחרתם לחתום על הסכם שכירות, רצוי לעשות כן כאשר הנכם מיוצגים על ידי עורך דין. הכותב הוא בעלים ומנהל משרד עורכי דין.שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.​